את למנגינה, אני למילים

זה מעסיק אותי מלא השטויות האלה

מה יהיה בעתיד

הייתי רוצה לקפוץ קדימה

להציץ

אם כבר יהיה לנו תינוק

תדמייני אותנו אמא ואבא

אני מתאים לי להיות אבא בגיל 25

לגור באיזה מושב

חיים פשוטים

בית שמח

ילד, כלב

גינה

מטיילים בשבתות

אישה יפה

חיים בכפר

יותר ריבה

פחות סוכר

את למנגינה

אני למילים

על המחצלת שלי

בחושך

אפשר גם יין

ואני אגיד לך דבר אחד

ואני אלך לישון

העיקר

שתמיד נהיה ביחד

כל הברכות שלנו לאורך השנים התחילו באותו משפט,

"שיר כמיטב המסורת, את למנגינה ואני למילים"

ושורה מתחת שיר שכל אחד בוחר להקדיש לשני.

השנה בחרתי משהו שאתה כתבת לי.

"חסרת לי נורא

איך עבר היום?

תחגרי חגורה

חזרת בשלום?

לישון איתך בלילה

לשחק לך בשיער

לחבק אותך חזק

שנהיה לך קר

בלעדייך הכל

מרגיש לי תפל

את המשאלה שלי

בכל כוכב נופל

מה ניסיתי להגיד

(שלוש נשימות)

אני אוהב אותך

בהרבה צורות שונות."

היו לנו תוכניות שנמתחו מכאן ועד שנהיה, כפי שאתה ניסחת זאת- "זקנים ומקומטים". אבל לפי כל הקימוטים נחזור לנסיעה באוטו שהייתה לנו בדרך לאחד הטיולים שלנו. דיברנו ברכב שלך (ההיילקס של הגברים) ואז אמרת לי, כשיגיע היום, אתה תוציא לי שייבה מהגלגל ותציע איתו נישואין. הסתובבתי אליך עם מבט של אתה מעט מבולבל, אבל איך שהבטנו זה בעיניים של זה, ידעתי שזו תמצית הקסם שלך שהתאהבתי בו, ולא רציתי יותר מזה.

ברכת יום הולדת

מכתבים מיפתח

שירים

מעולם לא הסכמת להודות שאני היותר מצחיקה מבנינו (למרות שזה היה ברור לשנינו).

באחת השיחות האחרונות שלנו, פתאום, בהפתעה מוחלטת, מיוזמתך, הסכמת להודות באמת, התרגשתי...

נויצ'ו אהובה שלי,

אמרתי שאני אברך אותך והייתי שיא הרציני. סיימת לפני שבועיים את השנתיים הכי מאתגרות ומשמעותיות בחיים שלך. אף אחד, כולל אני, לא יודע לאיזה תעצומות נפש התפקיד הביא אותך, ואת כולן צלחת ללא יוצא מן הכלל. אולי יש אנשים שזה הפתיע אותם, אבל גם את יודעת שאותי לא. אני ידעתי שתעשי את זה, כי אני מרגיש אותך. יודע שאת חזקה, ולוחמת, וכשמשהו מאתגר אותך, את תנצחי אותו גם אם זה יהיה קשה. יפה שלי, השירות שלך כל כך לא מובן מאליו. היו לך את כל הסיבות והאפשרויות להחליט שלא מתאים לך, ושאת רוצה משהו אחר, יותר קל. וזה היה ממש בסדר. אבל הראת לכולם, וגם לעצמך, שאת לביאה אמיתית, וששום דבר לא יכול לעמוד בדרכך כשאת מחליטה משהו. מאמי שלי, הייתי אומר עכשיו מזל טוב, אבל למרות השחרור שלך אני מרגיש שאני זה שיש לו מזל. שיש לי מישהי כמוך בחיים שלי. ערכית, תומכת, אוהבת, לוחמת, ואני יודע שביחד אנחנו יכולים לעשות הכל. תכף את נוסעת לטיול שחרור קטן ואין בן אדם שהרוויח את זה יותר ממך. כל כך הייתי רוצה להיות שם איתך, אבל את תהני, ותשתזפייייי, ותטיילי, ויהיה לך מושלם. אז פויצי שלי, בזמן שאת שם, תשלחי מדי פעם תמונות... כי 12,000 קילומטר מזרחה ממך יש מישהו חמוד שימשיך לתרגל את הדבר הבלתי נסבל הזה שנקרא להתגעגע,

אני אוהב אותך אהבת אמת,

נושקו 🐣

יפתח לנויה, אחרי השחרור

נויה, מחר זה קורה... את ניצבת בפני שינוי מאוד מאוד גדול, ואפילו שאני רק שבוע במסגרת הזאת, מספיק לך יום כדי להבין איך ינתק הקשר בינך לבין החיים הקודמים, ואת תביני זאת מחר. יש כמה דברים שרציתי להגיד לך. שהנפש היא כמו שריר, טובי הפסיכולוגים ואנשי הרוח כבר אמרו זאת לפניי. וכמו שריר, אם לא מאמנים אותה, היא הופכת חלשה. וכמו שריר, היא מתחזקת רק כשזה קשה. רק כשמרגישים שלא יכולים יותר. ואז עוד טיפה. ועוד טיפה. זה לא נעים באותו רגע אבל אחר כך זה משתלם. ובגדול. את ניצבת בפניי אתגר גדול, ואין לי ספק שתצלחי אותו. יהיו ימים טובים ויהיו ימים טובים פחות, ויהיו גם ימים נוראיים, אבל את תהיי שם, חזקה מתמיד, תנצחי כל קרב. אני לא יודע מה יקרה הלאה, ואין ספק שזה מפחיד אותי. אבל אני לא רוצה לדבר עלינו היום, אלא עלייך. בחברה שלנו, ובעיקר בסביבה שבה אנחנו גרים, מתעסקים כל הזמן בעצמי, מה זה יתן לי, איך זה מועיל לי, איך אני יוצא נשכר מזה, וכן הלאה. השנתיים (לפחות) הבאות בחייך יהיו בשביל אנשים אחרים, ולא בשבילך. יהיו רגעים קשים, יהיו רגעים של כאב ויהיו רגעים של פחד. בכל פעם שזה נכנס לך לראש, תעצרי, תתרוממי גבוה ותיזכרי שאת שם בשביל אנשים אחרים, האנשים שאת שומרת עליהם. כשתעשי את זה הכל יכנס לפרופורציות ויראה קל יותר. תהיי טובה וחברה לכולן, ולא משנה מה קורה, תמיד תשמרי על הרגישות, האנושיות, והאהבה שבך. ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום...

בהצלחה ❤️

יפתח לנויה, לפני הגיוס